<h1>סמ"ק סימן קצ"ה</h1>
<h2>דף ב.</h2>
שלא לעשות מלאכה בחולו של מועד, משקין (חגיג' י"ח מ"ק דף ב') בית השלחין (ש"ע שהתחיל להשקות' קודם המועד לכך אם [לא] ישקנו עכשיו תפסד) מן המעין שיצא בתחל' (ש"ע בין חדש בין ישן) אבל לא ממי גשמים וקילון לפי שיש שם טורח גדול, והלכה כרבי יוסי (דף י"ב) דהיכא דאיכא הפסד לא בעינן שינוי ומיהו גבי תפירה בעינן שינוי כדמוכח לקמן, ולא יכוין מלאכתו במועד (שם) ואם כיון קונסין אותו לאבד אבל בנו אין קונסין אם מת אביו.
<h2>דף ז.</h2>
כותל חצר שנפל מותר לבנותו כדרכו מפני הגנבי' אבל בינו ובין חבירו צר בצרור' ואינו טח בטיט או בהוצא ודפנא, וכותל רעוע הנוטה לר"ה (ש"ע ואפילו אינו נוטה רק לחצר או למבוי מותר לסתרו ולבנותו כדרכו וכן בשאר דברים דאיכא למיחש לסכנה) סותר ובונה כדרכו אבל אחר לא.
<h2>דף י:</h2>
ואמר רבא (ירושלמי דמ"ק דף י') פרגמטיא כל שהוא אסור, ובדבר האבד מותר ואין קורין (ירוש' דמ"ק פ"א וע"ש ברא"ש) דבר האבד אלא אם כן פוח' מהקרן, אך אם מוכר כדי להרבו' בסעוד' י"ט ממה שמרויח מותר (ש"ע מי שיש לו מעות בריוח להוצי' בשמחת י"ט בכל אשר יתאוה ואין בדעתו להוציא כ"כ לא נתיר לו למכור כדי שיוציא יותר) וכן היה נוהג מורי בהלוואה (ע"ש בתוס' וברא"ש) אך יש הרבה בני אדם מקילין (ש"ע לאותם שרגילים ללות ממנו מותר וגם לאותם שאינם רגילים ללות ממנו ג"כ מותר והוא שיוציא ריבי' של שבוע א' לשמחת י"ט).
<h2>דף יג.</h2>
ואין לוקחין בהמות ועבדי' ובתי' אלא לצור' המועד, ומוכרי פירות כסות וכלים, מוכרים בצנעה לצורך המועד, היתה חנותו פתוחה לרשות הרבים פותח אחד ונועל אחד, במבוי פותח כדרכו וערב י"ט האחרון של חג פותח כדרכו ומוציא כדרכו בשביל כבוד י"ט, ומוכרי תבלין מוכרין כדרכן, ואם אין לפועל מה יאכל מותר לעשות בשכרו אפי' בדבר שאינו אבד כדי שיתפרנס וכן לוקח ממי שאין לו מה יאכל אפילו דברים שאינם לצורך המועד.
